ארכיון הקטגוריה: אפייה

פעם מזמן, בימים בהם היינו זוג צעיר ורענן, טסנו לטייל באיסטנבול. בהתחלה מעט התבאסתי מבחירת היעד, כי עם כל הכבוד לאקזוטיקה מזרחית, שדרות שאנז אליזה הרבה יותר שיקיות מהבזאר הגדול. אבל מאחר וכאמור היינו זוג צעיר, התקציב הכתיב טורקיה – … להמשיך לקרוא ←

קצת מצחיק לאפות יומיים לפני שעוזבים את הבית לטיול מעבר לים (ניו זילנד – Here I come). מלבד כמה צנצנות שיושבות דרך קבע במקרר (חמאת בוטנים, צ'ילי מתוק, משהו לא מזוהה שעבר איתנו מהדירה הקודמת) המקרר כבר די ריק, ואפילו … להמשיך לקרוא ←

להוציא אירוח חינמי במול ים, ארוחת שאריות היא הארוחה המושלמת מבחינתי. לא יודעת אם מדובר ברגשות אשם על כמויות האוכל האדירות שאנחנו זורקים לפח מדי שבוע, או שמא אלה סממנים של דור שלישי לשואה שנותנים בי אותותיהם (שהם גם סוג … להמשיך לקרוא ←

ארוחת בוקר מאוזנת? זה לחלשים. אנשים אמיתיים צריכים סוכר על הבוקר. באמת, קראתי פעם מחקר שהתפרסם בעניין איפשהו ברשת, מה שבטוח עושה את זה נכון. בימים כתיקונם אני מסתפקת בעוגיה קטנה ליד הקפה של הבוקר, וכך כולם יוצאים נשכרים: המוח … להמשיך לקרוא ←

אז הינה תובנה שגירדתי בימים האחרונים: אסור להתעטש מול המאוורר. זה נגמר רע. רגע, חכו, יש לי עוד אחת: אל תנסו לדפוק עם היד על לינגוויני יבש שהעמדתם כמו גדר קוצים כדי לנסות לשבור אותו. זה כואב. ואחרון חביב: אם … להמשיך לקרוא ←

לא יודעת מה איתכם, אבל השקט שלי מתחבא בבית. ואם להיות יותר ספציפיים הוא גר במטבח. לבשל או לאפות משהו, גם אם קטן ופשוט, שעושה טעים בבטן וטוב על הלב משמח אותי יותר משמנומס להודות. אפילו כשאין זמן להתעסק עם … להמשיך לקרוא ←

לפעמים דברים טובים צומחים מסיטואציות ממש לא צפויות. נניח, למשל, שבעלך האהוב נהג לטוס הרבה לחו"ל במסגרת עבודתו, ונניח ששנאת את זה. נאמר שחשבת כל מיני דברים לא כל כך נחמדים על האנשים שמכריחים את רועי להיעדר כל כך הרבה, … להמשיך לקרוא ←

בשבוע שעבר גיליתי את האספרסו. הצתה מאוחרת, אני יודעת, אבל עדיף בגיל 31 מאשר לעולם לא. כנראה שרק עכשיו הייתי באמת בשלה לזה. לזכותי יאמר, שהמפגש הראשון שלי עם הזהב השחור היה מאכזב, בלשון המעטה. אי שם בגיל 20, אחותי … להמשיך לקרוא ←

נחמה מגיעה בכל מיני צורות. לפעמים היא מקופלת בשקית מרשרשת של זארה. לפעמים היא סרוחה על הספה באחר צהריים ארוך ומענג של בהייה בטלוויזיה. לפעמים היא מחייכת יחד עם רועי כשהוא חוזר הביתה. לפעמים היא קופצת עלי בדלת, עם שלוש … להמשיך לקרוא ←

ביום שישי החלטתי על דיאטה. זו הייתה החלטה נחושה, ואי אפשר היה להזיז אותי ממנה בסנטימטר. "מעכשיו רק סלט קטן בצהריים וסלט יותר קטן בערב" הודעתי לי, בעודי בוהה בעצב בבגד הים שרכשתי בזמנים רזים יותר. ביום שבת אפיתי את … להמשיך לקרוא ←