ארכיון הקטגוריה: תמיד טוב שיש במקרר

הזמן: יום שישי לוהט בחודש אוגוסט. המקום: שוק הכרמל. אי שם בין דוכן הדגים של שמחה, לפיצוחים של עמרני החלטנו, רועי ואנוכי, שלקראת ראש השנה נפרסם רצף של פוסטים לחג. מתכונים מסורתיים שתמיד כיף שיש בארסנל – כמו כבד קצוץ; … להמשיך לקרוא ←

זוכרים כשהיינו בבית הספר, והמצות בסופר אותתו שחג החירות מתקרב, ואיתו שבועיים ארוכים של חופש? אז מסתבר ש-12 שנות התניה עושות את שלהן. כי למרות שהימים שביליתי על ספסל הלימודים הם מזמן זיכרון (ממש) רחוק, עדיין כשאביב מגיע ופסח בא, … להמשיך לקרוא ←

לכל אחד יש חלום. מרתין לותר קינג, למשל, שאף לשוויון זכויות בין שחורים ללבנים. רועי, שיבדל לחיים ארוכים, רוצה לחזור לצנוח. אמא של רועי, חולמת שהבן שלה יפסיק כבר עם השטויות. ואני רוצה לבשל פעם ספר בישול שלם. כלומר, לא את … להמשיך לקרוא ←

היו היה פעם זוג פולני צעיר שנסע לטייל במזרח. בניגוד למה שהייתם מצפים מזוג איסטניסטים, חובבי היגיינה וקוטרים, הזוג לא נרתע מלאכול בכל מיני חורים, שבהם עכברים נמנו על צוות המסעדה הקבוע. ככל שהזמן חלף וכאב הבטן המסורתי שכולם אמורים … להמשיך לקרוא ←

כמו על תליית מנורה במטבח או תליית תמונות בחדר, כמו על ניקוי החלונות בסלון, כמו על סידורי החתונה – כך גם על הכנסת דגים לתפריט הביתי אני החלטתי, ורועי ביצע. "בוא נכין סביצ'ה" הצעתי פעם ממקום מושבי על הספה, "זה … להמשיך לקרוא ←

נכון החורף הזה מרגיש כמו החורף הכי ארוך שהיה כאן אי פעם? כל כך מעט יתרונות יש בארץ הקודש. מיעוט המחצבים, השכנים הלא ידידותיים, הילידים הלא מנומסים, המחירים של חטיפי פסק זמן – כולם הופכים את ישראל ללוקיישן לא הכי … להמשיך לקרוא ←

איזה סוף שבוע זה היה. כמה תכנונים הועמסו על השישי-שבת המסכנים האלה. ב-48 שעות קיווינו, פחות או יותר, לכבוש את העולם. רצינו לאפות חלה, להכין רביולי ביתי במילוי ורוטב מ-ד-ה-י-מ-י-ם שרועי הגה, לצלות פסטרמה בתנור, לבשל ציר, לעשות מיונז, ואני … להמשיך לקרוא ←

אלא אם אתם מתגוררים בפרסומת לנוטלה, רוב הסיכויים שאתם לא אוכלים ארוחת בוקר כהלכתה באמצע השבוע. בתוך הכאוס המטושטש שבין היקיצה הלא טבעית לשעטה אל מחוץ לדלת, למי יש זמן לשבת לאכול? שלא לדבר על חשק. ואז, כשסוף סוף מגיעים … להמשיך לקרוא ←

בא לי פעם לראות שף שמקלל כמו שאני מקללת, כשעוגה שבעיני רוחי הייתה אמורה לצאת בר רפאלי, יוצאת יותר כמו אסתי המכוערת. ממרתה סטיוארט אהובתי, דרך ג'יימי אוליבר מחמל נפשי, וכלה באהרוני או מיקי שמו – כולם כל כך קלילים, … להמשיך לקרוא ←

אצלנו בבית ימי חמישי היו ימי המיונז. קשה לומר שאלו ימים שחיכיתי להם בכיליון עיניים. למעשה, ההפך הוא הנכון. מה פירוש ימי המיונז? ובכן, כמו ברוב הבתים, עד יום חמישי רוב האוכל שבמקרר חוסל וכל שנותר למרוח על הלחמניה היה, … להמשיך לקרוא ←