עוגת תותים

העוגה הזאת כנראה לא תשנה לכם את החיים. אורחים שיבואו ויקבלו פרוסה ממנה ליד הקפה לא יתעלפו ויתחננו למתכון. אם תגישו אותה כקינוח לארוחת ערב, אף אחד לא יכתיר אתכם כאהרוני הבא. ובכלל, לגמרי לא מומלץ לאפות אותה כרגע, כשהתותים כל כך יקרים. ועכשיו, כשהמגרעות שלה הונחו על השולחן ואין בינינו סודות יותר, אני יכולה לגלות לכם שאני דווקא מאוד מחבבת את עוגת התותים הזו.

וזה לא שהיא עשתה לי את החיים קלים. הו לא. מצאתי את המתכון לפני כשלושה שבועות בבלוג חו"לי מוצלח שנקרא smitten kitchen ומיד התאהבתי. עיון מעמיק יותר בבלוג העלה שהכותבת, ד.פרלמן, מצאה אותו אצל מרתה סטיוארט. תותים, מרתה, מי צריך יותר מזה? לא יכולתי לחכות שהעונה של הפרי תתחיל. ואז, כשסוף סוף סלסילות של תותים התחילו לנקד באדום את הדוכנים בשוק, רכשתי לי שלוש במחיר מופקע, ואצתי רצתי למטבח. אמה מה? העוגה הראשונה שאפיתי הייתה כולה מפח נפש. היא נפלה. היא לא נאפתה דיה מבפנים. כל העסק הסריח מכישלון.

ובכל זאת החלטתי לא לוותר, ולאפות אותה שוב למחרת – גם כי מאז גיל 10 חלמתי על עוגות תות כמו אלו שקראתי עליהן ב"מרי פופינס", וגם כי התגובות למתכון (אצל מרתה ופרלמן) היו מעולות פלוס. הפעם כבר לא רצתי לשוק (זה מעייף) ובמקום זה רועי הביא סלסילה של תותים מהסופר. בזמן שהוא עשה קניות אני הגעתי לשתי מסקנות חשובות בכל מה שנוגע למתכון: 1. כשמרוקנים את הבפנוכו של התות, חייבים לעשות את זה כמו שצריך – ולהוציא את כל הלבן. אחרת התותים הכבדים שוקעים לתחתית התבנית, מה שהופך את העוגה לרטובה מדי, וגם ככה מדובר בעוגה לחה. 2. חייבים לייבש היטב את התותים לפני תחילת העבודה. תותים הם יצורים מלאי נוזלים, ואלה ילחלחו לכם את המאפה בין אם תרצו ובין אם לא.

אז מה השורה התחתונה, אתם שואלים? לאפות את העוגה או לא? ובכן – אין סיבה לאפות אותה דווקא עכשיו, כשהמחיר של התותים בשמים. אבל בהמשך העונה, כשמחירם של הפירות יירד, ויתחשק לכם מאפה חמים, מלא בטעמים תותיים ריבתיים – אז לגמרי. זו עוגה משובבת לב גם במראה המשמח שלה וגם בטעמיה המתוקים, והיא תשדרג כל כוס קפה של בוקר או אחר צהריים.