ג'בטות

יש לי נטייה להתאהב בלחמים שאנחנו מכינים בבית. כנראה שלא מדובר בסממן לבריאות נפשית, אבל תזרמו איתי רגע. מערבבים כמה חומרים פשוטים: קמח, חלב, שמרים, מלח. מתפיחים קצת, מתפללים קצת, מחכים קצת, אופים ו-הופ – פתאום יש ג'בטות. שמנמנות, עם קראסט נשיך ופריך ותוך שכולו שיר הלל לפחמימות. טוב, אולי לא פתאום, בכל זאת מדובר בבצק שצריך להמתין בסבלנות עד שיתפח פעם אחת, ואז שוב פעם. ועדיין, אין ספק שהן שוות את הציפייה.

אז כן, אפשר לקנות אותן בסופרמרקט. כמובן. אבל זה כל כך לא אותו דבר. אי פעם מצאתם את עצמכם מחייכים לג'בטות שאספתם מהמדף ב"מגה" או ב"שופרסל"? ברור שלא. אבל אני מבטיחה לכם שכשתשלפו את אלו מהתנור (בזהירות!), תחייכו מאוזן לאוזן. הצבע, העובדה שהן יוצאות עם מראה כזה מקומח וכפרי בילד אין, והריח ימרחו לכם חיוך על הפנים. באחריות.

מאחר, וכאמור, מדובר במאפה שדורש  זמן, רצוי להקדיש לו אחר צהריים ביתי. נאמר שבת עצלנית. מכינים קודם את הסטרטר פוליש (ההוא מהפוסט של עוגת השמרים) והולכים לנמנם לשעתיים. מתעוררים, נותנים לקיצ'ן אייד ללוש את כל החומרים לבצק, מכסים, והולכים לקרוא עיתון לאיזה 40 דקות. חוזרים. מוציאים לבצק שבינתיים תפח מעט את האוויר ומעצבים 6 ג'בטות. מחממים את התנור, והולכים לראות פרק של "מד מן", מינוס 4 דקות (עוד 40 דקות עברו להן). שבים למטבח ומעבירים את הג'בטות בזהירות לתנור. בוהים בהן מבסוטים במשך 15 דקות פלוס מינוס, עד שהן הופכות שזופות ויפות. מוציאים מהתנור. כשמתקרר אוכלים. עם מה? לזה נגיע אחרי המתכון. הג'בטות נלקחו מהספר של אבנר לסקין "לחמים ומאפים ביתיים", שמככב במטבח שלנו בשבועות האחרונים.

החומרים:

לסטרטר פוליש:

1/2 כוס מים

1 כוס קמח לחם

1/2 כפית שמרים יבשים

מכינים:

מכינים את הסטרטר פוליש מראש, על ידי ערבוב המים, הקמח והשמרים בקערה קטנה בעזרת מזלג. מכסים בניילון נצמד ומניחים בטמפרטורת החדר למשך שעתיים.

לבצק:

1/2 כוס מים

1/2 קובייה שמרים טריים

סטרטר פוליש

3/4 כוס חלב קר (אפשר להמיר את החלב במים)

3.5 כוסות קמח לחם

1 כף מלח

מכינים:

1. מכניסים את המים, השמרים, את הפוליש, את החלב ואת הקמח לקערת המערבל. לשים עם וו הלישה במהירות נמוכה במשך 3 דקות. בזמן שהמערבל עובד מוסיפים את המלח, מגבירים למהירות בינונית וממשיכים ללוש במשך שבע דקות נוספות.

2. שמים את הבצק בקערה מקומחת, מכסים בניילון נצמד ומניחים למשך 40 דקות.

3. מעבירים את הבצק למשטח עבודה מקומח ומשטחים אותו בעזרת כרית כף היד על מנת להוציא את בועות האוויר.

4. בעזרת כריות כף היד ממשיכים לשטח את הבצק עד שמתקבל מלבן בגודל 25 על 15 ס"מ ובעובי 2.5 ס"מ. מפנים את הצד הרחב לכיוון הגוף ופורסים את מלבן הבצק ל-6 חלקים שווים.

5. מניחים את המלבנים על נייר אפייה מקומח קלות, מקמחים קצת גם אותם, מכסים במגבת ומניחים להם לתפוח במשך 40 דקות.

6. בינתיים מניחים בתחתית התנור אבן אפייה או לבני שמוט ומחממים אותו לטמפרטורה של 230 מעלות. אם יש לכם מרדה מעבירים את מלבני הבצק למרדה מקומח, בזריזות אך בזהירות, בגלל מרקמם העדין. מניחים על אבן האפייה או על לבני השמוט. אופים במשך 15 דקות או עד שהחלק העליון נסדק ומקבל גוון חום כהה. הג'בטות מוכנות כאשר נקישה על החלק התחתון שלהן משמיעה קול חלול.

* בימים רחוקים, כשלא היה לנו מרדה, התפחנו את הג'בטות על תבנית אפייה רגילה של תנור, כשהיא הפוכה ומכוסה בנייר אפייה מקומח. כשהגיע הזמן לאפות אותן החלקנו את הג'בטות אל התנור, בזהירות, ביחד עם נייר האפייה, היישר אל האבן. המרדה הזה, אגב, הוא השקעה שכדאי לכם לשקול. 80 שקלים ותרוויחו לא רק מראה מקצועי כשאתם שולפים משהו מהתנור, אלא גם קצות אצבעות נטולות כוויות מהאבן.

ומה אוכלים איתן? ובכן, לא צריך הרבה דמיון, או אפילו חומרים מפונפנים כדי להכין סנדוויץ' מצויין עם היפהפיות האלה. אצלנו בבית, הן נאפו מלכתחילה כחלק מפרוייקט "בניית הסנדוויץ' המושלם", שאנחנו מתפעלים כאן בזמן האחרון. הג'בטות עטפו באהבה רוסטביף שעושן בחצר (עם השכנים הסליחה), פסטו גס שנקצץ ביד, מיונז, חסה, וגבינת סטילטון מפוררת. היה טעים. ממש. פוסטים נפרדים לפסטו ולרוסטביף יבואו בהמשך.

בתאבון!