אם אין קיצ'ן איידי לי, מי לי?

לירי והפיצה - סיפור אהבה

נפלה עטרת ראשנו. הקיצ'ן אייד שלי, אהוב ליבי, מחמל נפשי, הסיבה לקום בבוקר ולאפות  – שבק אתמול חיים. רגע אחד הוא לש בצק לפיצה בשיא המרץ, ובמשנהו הוא נעצר, חרחר ומנועו נדם. טוב, לא ממש נדם, יותר השמיע רעש מפחיד וצורם והפסיק להסתובב. נו, אל תיתפסו לקטנות, הרעיון הכללי ברור: הקיצ'ן אייד צריך לראות רופא, ודחוף.

אם אין קיצ'ן איידי לי, מי ילוש את הבצק לפיצה?

למרבה הזוועה, היבואנים של מכשיר הפלאות הזה, קבעו את מקום מושבם בפתח תקווה, מה שאומר שגם יקח זמן עד שנתפנה להגיע לשם, וגם לא נהנה לעשות את זה. בכל זאת, פתח תקווה. אבל מה לא עושים בשביל אהבת אמת.

בצק הפיצה נח, לאחר הלישה הידנית

ובינתיים, בבת עיני מונח במטבח כאבן שאין לה הופכין, ואינו יכול לעשות דבר, מלבד להיות ממש פוטוגני ולצבור אבק. עם כל הכאב שבפרידה (הזמנית) בינתיים היינו צריכים לאכול משהו. את בצק הפיצה שהוא החל ללוש סיימתי במקומו (זה מה שהוא היה רוצה), וכמות נוספת של בצק נעשתה כולה בעבודת יד. אם לשפוט לפי המבטים בתמונות, ובהסתמך על קצב החיסול של הפיצות, וואלה יצא טוב.

בין לבין הייתה גם עוגה שנבחשה כולה במטרפה, משל השנה היא 1850, וחוסלה בטרם תועדה. המתכון המצורף לבצק פיצה, מיועד כמובן ללישה במערבל כלשהו, אבל מסתבר שאפשר גם בלי. הוא נלקח מהספר המעולה "ששת, העוזר שלך במטבח – מאפים". הכמויות במתכון מיועדות לשתי פיצות דקות בגודל של תבנית תנור (40X30), לנו איכשהו הן תמיד יוצאות טיפה עבות, אבל כאן בבית, כמו שכבר הבנתם, אנחנו מחבבים בצק. מתכון לרוטב לא מצורף, כי אנחנו מאלתרים אחד אחר בכל פעם.

סלייס אחרון, ונגמר

ועוד קטנה לפני שמתחילים: כן, אתם רואים נכון. יש דבש ברשימת המרכיבים של המתכון. אל תדאגו הבצק לא יצא מתוק, הוא סתם יצא מצוין. ואגב, אם אתם מתכננים לטפל ידנית בכבודה, כדאי לכם להכין מראש עוד זוג ידיים. לישה של למעלה מ-10 דקות היא לא עניין פשוט. למעשה, אם תכניסו את הבטן תוך כדי פעולה, תוכלו לדמיין שזה לא כל כך נורא שאכלתם פיצה במקום ללכת לספינינג. ועכשיו – למטבח.

בצק פיצה:

צריך:

3.5 כוסות (500 גרם) קמח (עדיף קמח לחם)

1/2 שקית (25 גרם) שמרית, או 8 גרם שמרים יבשים

כוס ורבע (300 מ"ל) מים פושרים

1 כף דבש

כפית וחצי מלח

מכינים:

1. שמים קמח בקערת מיקסר עם וו לישה, ומערבבים לתוכו את השמרים. מוסיפים מים ודבש ומעבדים עד לקבלת בצק. מוסיפים מלח ומעבדים עוד 10 דקות, עד לקבלת בצק חלק ומבריק, הנפרד מדפנות הקערה ונדבק מעט לתחתיתה. מכסים ומתפיחים את הבצק, עד שהוא מכפיל את נפחו.

2. מחממים תנור לחום של 250 מעלות. אם יש לכם אבן אפייה, הכניסו אותה לתחתית התנור, והניחו לה להתחמם במשך 1/2 שעה לפני האפייה.

3. מעצבים ואופים: מחלקים את הבצק לשני חלקים. מרדדים כל חלק לעובי 1/2 ס"מ על משטח מקומח קלות.

4. מעבירים לתבנית מקומחת. מורחים רוטב עגבניות בשכבה דקה ואחידה, מסדרים מעל את התוספות לבחירתכם (הכל – ממוצרלה ועד, נניח בטטות שניצלו בתנור עם שמן זית ומלח, או שאריות עוף מארוחת הערב אתמול שניקצצו ופוזרו על המאפה ביחד עם אורגנו, מלח ופלפל)

5. אופים כ-10 דקות, עד שהבצק משחים בשוליים ובתחתית, והגבינה זהובה ומבעבעת.

6. חותכים ואוכלים. בתאבון

פורסם בקטגוריה אפייה, כללי, מלוח. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות על אם אין קיצ'ן איידי לי, מי לי?

  1. פינגבאק: משתמש אנונימי (לא מזוהה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים