ניו יורק פוסט, או: התפוח הגדול בביסים קטנים

בניינים שמגרדים את השמים, רכבות שדוהרות מתחת לאדמה, מסות מטורפות של אנשים באמצע וקאפקייקס בכל מקום. ניו יורק היא קרוסלה מטורפת של חוויות, ריחות, קולות וטעמים.

רגע אחד אתם מטיילים בנחת ברחוב קסום בויליג'. פניה אחר כך, אתם מברכים הגומל אם הצלחתם לחצות את הכביש בלי להידרס. פעמיים. כשאתם ממנצ'סים סנדוויץ' מדין אנד דלוקה בסנטרל פארק, אחרי ביקור תרבותי במטרופוליטן, אתם נזכרים על מה מדברים כשמדברים על תרבות מערבית.

חצי שעה אחר כך, בין עדרי קונים מזוגגי עיניים – שמסתובבים בברודווי אוחזים אין סוף שקיות של שטויות שהם לא צריכים – אתם נזכרים שוב על מה מדברים כשמדברים על תרבות צריכה מערבית. וחוטפים בחילה. וקצת סחרחורת.

קצת קשה, שלא לומר בלתי אפשרי, לסכם את העיר המדהימה והמטורפת הזו בפוסט אחד. מה גם שמעולם לא התיימרתי להיות עכבר עולם. אבל עשרה ימים בעיר האפשרויות הבלתי מוגבלות הותירו אותנו מלאים במידע שמתחשק לנו לחלוק, אז קבלו את הרשימה הבאה. הכי לגזור ולשמור. או לפחות להוסיף למועדפים.

Buvette

ראיתם פעם מישהו מכין חביתה עם האדים שיוצאים ממכונת קפה? ב-Buvette האינטימית והנעימה, מגישים ארוחות בוקר שלוקחות את הקונספט של ביצים למקום אחר לגמרי. על צלחת קטנטנה סידר מארק (ברמן/טבח/מלצר) שלוש פרוסות לחם מצויין, אותן קלה לכדי שלמות. מעל הפרוסות הוא ערם תבשיל קטן של ארטישוקים ושעועית לימה. לצד התבשיל הניח מארק ביצה עלומה קטנה ו-(נגמרים לי הסופרלטיבים) מושלמת, ועל הכל הוא זילף בנדיבות שמן זית מעולה. החלמון של הביצה מתערבב עם הלחם, התבשיל, ושמן הזית – ואין מבסוטים מכם. גם הקפה טוב. הבאסה היחידה – בשבת וראשון האנשים הטובים של המסעדה לא מרגישים מחוייבים לשעות הפתיחה הרשמיות, ולכן עדיף להגיע באמצע השבוע, או לחילופין, לא לבנות על ארוחת בוקר מוקדמת.

להוראות הגעה ולאתר הרשמי >>.

Peter Luger Steak House

יש משהו קצת מצחיק בלהמליץ על המכה של הסטייקים. אינסוף זאגטים ממוסגרים שתלויים על הקיר בכניסה, ביקורות מהללות מעל כל במה אפשרית (מהניו יורק טיימס ועד רון מייברג שגרם לי לרייר על הפורטרהאוס שלהם אי שם בשנות ה-90) וכוכב מישלן, עושים את העבודה מספיק טוב לטעמי. שלא לדבר על הסטייקים, שהם פשוט שמיימים. במקרה שהמקום עבר איכשהו מתחת לרדאר שלכם – תרשמו לכם, פיטר לוגר זה המקום לאכול בו בשר. חוץ מזה תרשמו גם שחייבים להזמין מקום מראש, ושהם לא מקבלים כרטיסי אשראי, בכלל. אז תצטיידו במזומן, ותבואו רעבים.

להוראות הגעה ולאתר הרשמי  >>.

Williams-Sonoma ו- Sur la Table

אנחנו מכורים לחנויות לכלי בישול. בבנגקוק העברנו יום ארוך של שוטטות בצ'יינה טאון, ופינטזנו על כל הכלים והתבלינים שהיינו מביאים מהשווקים הביתה אם לא היינו ממשיכים לסין. מצרפת חזרנו עם סט שלם של סירי נחושת (יד שניה), שסידרו לנו את המטבח לנצח. מניו יורק הבאנו איתנו געגועים נצחיים לויליאמס סונומה ולעל השולחן (Sur la Table), שתי חנויות שהן גן עדן לחובבי הבישול והאפיה. כל מה שתמיד ידעתם שאתם צריכים ואין לכם (תבניות למיני בראוניז), כל מה שמעולם לא דמיינתם שקיים אבל עכשיו אתם חושקים בו בפראות (קיצ'ן אייד עם קערה יפיפיה מזכוכית) – ועוד קצת. חלק מהדברים יקרים, אבל מדי פעם יש מצב למציאות. אנחנו רכשנו מיקרופלאן במחיר מבצע של 15$, תערובת מגניבה לפנקייקים בטעם שוקולד צ'יפס כמתנה לאחיינית אהובה, מגבות מטבח מתוצרת פקיסטן (אקזוטי) ועטרות נייר מהממות למאפינס.

לשתי החנויות יש כמה סניפים בעיר. לויליאם סונומה יש סניף ממש לא רחוק מהמטרופוליטן, רגע מסניף של Dean and Deluca. אין יום מושלם מביקור של בוקר במוזיאון, קפיצה קטנה לנפש לוויליאם סונומה, הצטיידות בסנדוויץ' מפתה וקפה ב-Dean and Deluca – ומשם לפיקניק בפארק. יו, אני כבר מקנאה בכם.

Williams-Sonoma, Sur la Table

Chelsea Market

אחד הגילויים המקסימים של הטיול הזה היה הצ'לסי מרקט. מפעל עוגיות ישן שנבנה בסוף המאה ה-19 במה שפעם היה החלק הפחות טוב של העיר, הפך למעין שוק אוכל מקורה שמתפקע מרוב אפשרויות מפתות לנישנוש או לארוחה שלמה. גילינו את הצ'לסי מרקט ביום השלישי שלנו בניו יורק, ומאז לא הפסקנו לחזור לשם. מסלול מועדף כולל קפיצה ל-Lobster Place להצטיידות בניו אינגלנד קלאם צ'אודר (תבשיל שממוצב איפשהו בין מרק לנזיד, וכל כולו עונג), ובמגש קטן של סושי סופר טרי ואיכותי, מעבר ל-Fat witch לרכישת בראוניז מושלמים (ויקרים מדי) והשלמות של קפה וסנדוויצ'ים ב-Amy's Bread. אפשר לאכול במרקט, אבל אם מזג האוויר ידידותי, אפשר לארוז את הכל, ולעלות ל-High Line לפיקניק אורבני שיותיר אתכם מרוצים בצורה לא חוקית.

להוראות הגעה ושעות פתיחה >>.

Strand Book Store

אם אתם אוהבים לקרוא, אפילו רק מדי פעם, אתם חייבים לבקר בחנות הזו. עם למעלה מ-2.5 מיליון ספרים חדשים ומשומשים, יש כאן את כל הספרות שאתם יכולים לבקש לעצמכם, מתובלת באווירה כיפית מלמעלה. מעוניינים בספרי בישול? יש מחלקה שלמה. רוצים משהו נחמד לילדים? רק תנסו להחליט על כותר אחד מתוך המבחר האין סופי. זקוקים למתנה עבור הגיס חובב הפילוסופיה שלכם? מהדורה מקורית של כתבי אפלטון משנת 2500 לפנה"ס מחכה רק לכם. טוב נו, משנות ה-30 של המאה שעברה, אבל במצב ממש ממש טוב. בקיצור, תשימו את הסטרנד על מפת היעדים שלכם. שלא יגידו אחר כך שקניתם רק בגדים ולא חזרתם עם קצת קולטורה.

להוראות פתיחה ושעות הגעה >>.

ואחרונים חביבים:

• אם מתחשק לכם סושי מצויין שמגישות מלצריות שנראות כמו דוגמניות – אז כנראה שאתם גברים, כי רוב הבנות שאני מכירה לא אוהבות לאכול ליד דוגמניות. אם בכל זאת התגברתן על החסם הפסיכולוגי הזה, שווה לקפוץ לביקור ב-Bondst שנמצא, כמה נוח, בבונד סטריט. אומרים שאבי קונפורטי שאב את ההשראה לתפריט של צפרה מהמסעדה הזו. בכל מקרה, אם החלטתם לפקוד את המקום תתלבשו יפה, ותקשיבו למלצרית. אם היא אומרת לכם שהקוקטייל חריף מאוד – היא כנראה צודקת.
• שיטוט נטול מטרה בויליג' ביום שבת מנומנם הביא אותנו ל-Sockerbit, sweets and swedish, חנות שמוקדשת כולה לממתקים שמיובאים משבדיה. למה דווקא שבדיה? כנראה מתוך מחשבה שמי שהביאו לעולם את אבבה ו-H&M פשוט לא יכולים להיכשל. סתם, האמת שהם טוענים שמדובר בממתקים שמכילים הרבה פחות חומרים מזיקים מהרגיל. תרשו לי לפקפק. בכל מקרה, בחנות המבהיקה מלובן תוכלו למצוא שלל ממתקים, החל בשוקולדים דרך סוכריות גומי למיניהן וכלה בליקריצים – כולם מיובאים משבדיה. חלק מהסוכריות שדגמנו היו מעולות, חלק ממש דוחות. לא חייבים לתכנן את היום מסביב לביקור בחנות, אבל אם יוצא לכם להגיע לאזור, לא תיכנסו להגיד שלום ולטעום סוכריה עם שם של רהיט מאיקאה?
• ואחרון אחרון חביב – The Mercer Kitchen. אם מתחשק לכם לאכול עסקית צהרים במחיר סביר במקום שנראה מיליון דולר – המרסר קיצ'ן היא אחלה בחירה. המסעדה מתהדרת בשף עם שם צרפתי לכאורה, במטבח פתוח בקומת המרתף ובעיצוב דרמטי. רעות ואני דגמנו שם המבורגר וצ'יפס (בכל זאת, קלאסיקה אמריקאית) ופסטה טריה ברוטב בולונז פטריות. החברה הייתה מהממת, האוכל היה נחמד מאוד והאווירה הייתה הכי לאנץ' במנהטן. שווה לגמרי אם אתם באזור בשעות הצהריים, אחרי יום מתיש של קניות.

כל הדיבורים האלה על אוכל עשו אתכם רעבים? נסו מרק פלפלים צהובים או עוף בתנור.